פסק-דין בתיק ת"א 8423-08-11

1. התביעה שבפניי הוגשה לפי חוק איסור לשון הרע תשכ"ח 1965 (להלן: "החוק"), בגין פרסום שלילי שפרסמה הנתבעת אודות התובע, לטענתו,  בנגוד להוראות חוק שרותי נתוני אשראי תשס"ב 2002 (להלן: "חוק נתוני אשראי"). בפרסום זה, לטענת התובע יש הוצאת לשון הרע כנגדו והדבר גרם לו נזק בגינו הוא זכאי לפיצוי על ידי הנתבעת.

2.  הצדדים:

התובע הינו אזרח העוסק במסחר . הנתבעת הינה חברה בעלת רישיון על פי חוק נתוני אשראי, המפעילה שירות מידע של נתוני אשראי על פיו.

3. רקע כללי:

הנתבעת היא חברה בעלת רישיון למסירת מידע על חוק נתוני אשראי. במסגרת עסוקה זה היא מקבלת מידע מגופי אשראי שונים, בנקים וכד' ומעבירה מידע שהגיע אליה בהתאם לבקשות המתקבלות אצלה. העברת המידע נעשית בהתאם להוראות חוק נתוני אשראי.

במקרה הנדון העבירה הנתבעת מידע שלילי אודות התובע, אשר לטענתו, גרם לו לנזקים בגינם הוגשה התביעה . הנתבעת קבלה מידע שלילי אודות התובע מחברת כרטיסי האשראי לאומי קארד (להלן: "לאומי קארד"), לפיו נשלחה התראה לתשלום חוב בסך 180.95 ש"ח שהיה חייב התובע ללאומי קארד לאחר שדרישת התשלום לא כובדה בבנק. מידע זה נמסר עוד באותו יום לחברת האשראי כ.א.ל (להלן: "כאל"), אשר פנתה לנתבעת בעקבות פניית התובע אליה להנפקת כרטיס אשראי (להלן: "המידע השלילי").

בפועל מתברר כי הסירוב לדרישת התשלום בטעות יסודו, והתובע שילם את החוב מיד לאחר שחזר לארץ. הודעה על כך נשלחה לנתבעת לאחר שכבר פורסם המידע השלילי. לטענת התובע המידע השלילי נמסר בנגוד להוראות הקבועות בחוק נתוני אשראי וגרם לו לנזק. לעומתו טוענת הנתבעת כי היא פעלה בהתאם לחוק נתוני אשראי ומכל מקום לא נגרם לתובע כל נזק ודין התביעה להידחות.

4. תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובע:

לטענת התובע הנתבעת הפרה חובה חקוקה באופן שגרם לו נזק ופגיעה בשמו הטוב.

הנתבעת הפרה את הוראות חוק נתוני אשראי הן כאשר הפיצה על תובע מידע שלילי, והן כאשר לא אספה והפיצה עליו מידע חיובי בהתאם לחוק נתוני אשראי.

הרקע לאירוע נשוא התביעה היה בהתראה שנשלחה לתובע בגין אי תשלום חוב על סך 180.95 ש"ח, בשעה שבחשבון הבנק שלו היו סכומים של מעל למיליון ש"ח. מאחר והתובע שהה בחו"ל כאשר התקבלה ההתראה הוא שלם את החוב רק כעבור 37 ימים, מיד לאחר שחזר. ההתראה בטעות יסודה, שכן אירעה טעות בהקלדת חשבון החיוב של כרטיס האשראי וחויב בטעות חשבון לא פעיל במקום החשבון אותו ייעד התובע , ואשר היו בו כספים , כאמור, מעל למיליון ש"ח. ביום 27.1.2007 נשלחה בקשה לקבלת מידע אודות התובע, ובו ביום נמסר המידע השלילי המבוסס על ההתראה בגין החוב בסך 180.95 ש"ח. המידע השלילי נמסר לחברת כאל לצורך קבלת החלטה להנפקת כרטיס אשראי לתובע. המידע השלילי התקבל מחברת לאומי קארד בגין החוב על סך 180.95 ש"ח . המידע העבר על ידי הנתבעת בו ביום שהתקבל. לטענת התובע העברת המידע אודותיו על ידי הנתבעת שלא בהתאם להוראות חוק נתוני אשראי גרמה לו נזק כלכלי והוא נתקל בסירוב לקבלת כרטיסי אשראי. גם לאחר שהנתבעת קבלה מידע חיובי אודות התובע היא לא דאגה לפרסמו באופן מיידי.

בהתנהלות זו הפרה התובעת את הוראות חוק נתוני אשראי הן בפרסום השלילי והן בהעדר הפרסום החיובי.

בהתאם לסעיף 16(א)(5) לחוק נתוני אשראי מחויבת הנתבעת לאסוף מידע מתאגיד בנקאי רק לאחר שהאחרון שלח הודעה על כוונתו לנקוט הליכים לגביית החוב ובתנאי שהודעה כזו נשלחה בתום 60 יום ממשלוח ההתראה - הנתבעת שלחה את המידע השלילי שקבלה מלאומי קארד לחברת כ.א.ל מבלי שבדקה אם עברו 60 יום ממועד ההתראה. (העובדה שגם חברת לאומי קארד שגתה בכך שלא המתינה 60 יום ממועד ההתראה ועד העברת המידע, אינה פוטרת את הנתבעת מאחריות למחדלה שלה).

הנתבעת הפרה את הוראת סעיף 19(1)(ו) חוק נתוני אשראי ,כאשר מסרה את המידע השלילי בטרם היו בידיה נתונים המתייחסים לאי פירעון של שלושה חובות לפחות.

הנתבעת מודה כי שלחה את המידע השלילי מבלי שאספה מידע חיובי.  היא אף מודה ששלחה את המידע השלילי ביום בו התקבל. הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי לא קבלה מידע חיובי תוך שבעה  ימי עסקים, למרות טענתה כי את המידע החיובי מבנק דיסקונט קבלה ביום 8.2.09. הנתבעת לא הוכיחה מתי פנתה לבנק דיסקונט לצורך מנין הימים, ואף מנתה את כל הימים ולא רק את ימי העסקים .

הנתבעת לא מסרה דו"ח אשראי מתוקן לכל מי שקיבל ממנה דו"ח אשראי על הלקוח בהתאם להוראות סעיף 31(ו) לחוק וסעיף 59 לתקנות.

הנתבעת מיהרה למסור מידע שלילי ביום בו הגיע, אך לאחר שקבלה את בקשת לאומי קארד למחיקת הרישום השלילי ביום 16.2.09 היא ביצעה זאת רק ביום 1.3.09.

5. הרחבת חזית: לטענת התובע יש לדחות את טענת הנתבעת כי שלחה מידע חיובי, טענה המופיעה לראשונה בתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת, שכן בכתב ההגנה טענה הנתבעת שלא מוטלת עליה כל חובה לשלוח מידע חיובי. השוני בין הנטען בכתב ההגנה לנטען בתצהיר עדות ראשית יש בו משום שינוי חזית, ומסבה זו בלבד יש לדחות טענה זו. גם לגופו של ענין לא הצליחה הנתבעת להוכיח כי אכן שלחה את המידע החיובי.